אז בפרק האחרון של "קנדה-הארץ שלא יודעת קיץ" הפסקנו בזה שעברנו
דירה וצור התחיל גן. וכמובן כמו כל מעבר דירה יש את החלק הבירוקרטי המעצבן של
להעביר את כל נותני השירות. מים לא משלמים פה אז זה כבר אחד פחות, גז אין פה ונשאר
רק את החשמל וההסקה שזה אותו אחד וככה בטלפון אחד לHydro-Quebec פתרנו את רוב הבעיות שלנו...אה
כן שכחתי אינטרנט. חשבנו שנעבור לקנדה, מדינה מסודרת לטוב ולרע בוחרים חבילת
אינטרנט משלמים וזהו, אז טעינו. בדיוק כמו בארץ גם פה מתמקחים, מזל שיש לנו במצטבר
כמעט 66 שנה של מיקוח (לא שכחתי את ישאל). אז החברה הראשונה רצתה לגבות מאיתנו 60$
התקנה, בטלפון לחברה השנייה ביטלנו את זה ובחזרה לחברה הראשונה גם דמי ההתקנה של
ה60$ בוטלו וגם קיבלנו 10$ הנחה על החשבון טלפון שלנו (הניידים) ועוד 5$ הנחה
לחודש על האינטרנט ומכוון שנמאס היה לנו מהפינג-פונג סגרנו. ד"א האינטרנט פה
הוא די מעפן, המהירויות אולי סבבה אבל החבילות הן כמו בנייד אנחנו משלמים מעל 40$
לחודש (ספק+תשתית זה פה ביחד) לGB 150, כן שמעתם נכון
האינטרנט פה הולך לפי נפח שימוש, תמורת עוד 15 $ לחודש אני יכול לקבל עוד כGB 100 ותמורת עוד 30$ ללא הגבלה (מה שבישראל
הוא ברירת המחדל). ובדיוק כמו בארץ פה הטכנאי יגיע בין 8:00-12:00 ולא אין לו נייד
תקבלו התראה של 30 דק (מה שבפועל היה 10 דק, פיספסנו אותו וחיכינו עוד 3 ימים
לאינטרנט). אבל בסוף אנחנו מחוברים לעולם המודרני וחבילת גלישה הסלולרית שלנו
נושמת לרווחה.
בזמן שאנחנו מקטרים על האינטרנט צור ממשיך להנות בגן, ולהפגין גנים
שממש לא קשורים לשלי, אוכל כל יום סלומון-נהרות טרי (זול יותר מעוף) ומסתבר שהוא
גם אוהב גבינת ברי (לא הילד שלי כבר אמרתי?).
 |
| צור ולייזה בשיחת עומק |
וכמעט שכחתי הייתי בארוחת צהריים
רישמית של רוטרי (אלא שברוב נדיבותם מספקים לי את המילגה) שבמהלכה היה גם נאום של
התובע הכללי הקודם של קנדה ואיזה נציג סנאט. היה מאוד מוזר שכולם קראו לי ד"ר
נויהאוזר אבל מה שיותר מוזר הייתה העובדה שלבשתי חליפה. מעולם לא לבשתי חליפה,
אפילו לא לחתונה, והעניבה היחידה שלבשתי הייתה בטקס סיום חטיבה בכיתה ט'. אז הנה
תמונה להוכיח את המאורע ולא נדבר על זה יותר לעולם.
 |
| התברגנות |
וזה מוביל אותי כמו תמיד לסופ"ש ולטיול השבועי, כי סוף-שבוע
שמתבזבז בבית גורם לזה שרק עייפים יותר במהלך השבוע. האמת בשבת חיכינו לטכנאי של
האינטרנט, אבל לשמחתינו הוא הגיע מוקדם בזמן שירד גשם בחוץ וגם ככה לא יכולנו
לעשות הרבה (כן בזמן שבת"א הטמפרטורות נשקו ל40 פה היה בין 7 ל8 מעלות עם
ממטרים). הטכנאי הלך ואיתו באה הפוגה אז יצאנו להסתובב ובדרך לקנות תמונות לבית כי
קירות ריקים זה מבאס(תמונות בפעם הבאה) וגילינו על הדרך שזה יום הקרואסון (כל הקרואסונים
בדולר אחד) והייתה איזו מאפיה שליאורה המליצה עליה שעושה שילוב בין קרואסון לבריוש
או בקיצור עוגת חמאה נוטפת חמאה במרקם קרואסון. ליאורה המון תודה על ההמלצה היה
נהדר. תוך כדי שאנחנו מתפטמים (צור ישן אז הוא פיספס, אבל זה 5 דקות הליכה מאיתנו
ויש לי הרגשה שהוא עוד יכיר טוב את המקום).
 |
| תרשמו ביום 3.5 יום הקרואסו |
השמש יצאה ומכוון שהיה יחסית מוקדם חזרנו
הבייתה, החלפנו בגדים ויצאנו לכבוש את ההר שעל שמו נקראת העיר (טוב תכלס גבעה עם
שם מפואר) Mont-Royal. לקחנו גם את לייזה ולכן
לא יכולנו להשתמש במטרו לקצר את הדרך, אבל בשבילה לא נתעצל. וככה כארבעים דקות
הליכה מהבית אנחנו למרגלות ההר. ישנה דרך מסודרת שנועדה לרצים ורוכבי אופנים להגיע
לפסגה אבל לא ניתן לזה לעצור אותנו, אנחנו נעלה דוך בבוץ ומפלונים דרך היער.
 |
| מי מזהה את לייזה בתמונה ? |
בפועל
שקענו קצת בבוץ (זוכרים גשם בבוקר) ועצרנו כמה פעמים לנוח אבל הנוף אל העיר היה
מדהים, אפשר היה לשחרר את לייזה ומצאנו פינות נסתרות (כולל בית של הומלס) שלא
נמצאים על דרך המלך. כמובן ש5 דקות אחרי שהגענו לפיסגה נשמעו קולות רעמים ברקע.
בהתחלה זה נחמד לראות מרחוק ענן גשם שממטיר על העיר, אבל אז הבאנו שאנחנו רק
מסתכלים על העתיד שלנו והתחלנו לרדת (הפעם כן בדרך המלך) אבל הגשם היה מהיר מאיתנו
וזה היה חתיכת גשם כאילו בבת אחת אלוהים מתחיל לרוקן את הדליים של בספונג'ה. לבית
הצלחנו להגיע אבל רטובים על לשד עצמותינו.
 |
| למעלה המראה בעליה כשהיה יפה, למטה המראה מהפיסגה כשגשם מכה בעיר |
למחרת יבשים ורעננים אמרנו יאללה נעשה עוד טיול (השינה של הלילה
השכיחה את פרעות האתמול) אבל הפעם הגשם לא הפסיק, ועבר עלינו יום ראשון יחסית
רגוע, מה גם שנזכרנו שזהו ערב יום הזיכרון ואלי כדי שנבדוק אם יש משהו בקהילה.
הלכנו למרכז הקהילתי היהודי ואחד המאבטחים אמר לנו שיש טקס בערב, או כמו שהוא ניסח
את זה "תבואו אלו הישראלים של הקהילה לא היהודים של הקהילה, תרגישו בבית".
באמצע הטקס צור היה חסר סבלנות אז שלהב נשארה לטקס ואנחנו הלכנו לחדר הילדים
(הייתה להם הפעלה בזמן שהמבוגרים בטקס). היה מרתק, הגננת הסבירה להם על ה"התקווה",
ומה משמעות כל מילה ושירה והיה מאוד מיוחד לשמוע את הפירושים שלהם לסיפור. ביחוד
היה מרגש שהם עמדו בסוף כולם ושרו יחד את ההמנון. נראה לי שזה היה אחד הטקסים
היותר מרגשים שהייתי בהם, למרות ששלהב אמרה שגם הטקס בפנים היה ממש מרגש. אבל בעוד
אני כותב את השורות האלו השעות עברו והופ הניגודיות הישראלית הידועה יום האבל הופך
ליום של עושר אז מזל טוב ישראל עוד שנה לפנסיה.
 |
| חוגגים גם בניכר |
עם החלחפה אתה ממש נראה כמו טכנאי פורנו כבלים. מדהים שלא ניסו אותך ברוטרי....
השבמחקחוצמזה בפעם הבאה שאתה מתמקח- תגיד להם שבאורגון זה זול יותר ואתה לא מוכן יותר שידפקו אותך כי לא נולדת בקנדה!
ד"ר נויהאוזר, החליפה יושבת עליך טוב ונראה לי שתצטרך להתידד איתה. אתם ממשיכים לטייל וזה נפלא, תהנו.
השבמחקחליפה!!
השבמחקלאחר שקראתי, החלטתי (באופן עצמאי), לעמוד דום ולשיר את "התקווה".
השבמחק