קרקס השמש Cirques du Soleil

שוב מגיע פוסט טיפה באיחור, כבר חשבתי לוותר ואז אמרתי עדיף מאוחר מאשר בכלל לא. אז הפעם אנחנו רוצים לשתף אתכם בחוויה מדהימה cirques du soleil.

מסתבר שמונטריאול היא סוג של מרכז עולמי לקרקסים, ויש פה אפילו בית ספר ללייצנות שהוא מהמובילים בעולם. על הקרקע הפורייה הזו של המון אנשים מוכשרים, הפרדוקס הצרפתי-אמריקאי קם לו קרקס מטורף. בטח כבר שמעתם עליהם הם הופיעו בכל העולם אפילו בישראל, ויש להם הצגה שרצה שנים בלאס-ואגס. מה שהחברה האלו עושים זה מדהים, חלקם אתלטים מדהימים, חלקם ליצנים קלאסיים, חלקם אקרובטים מרהיבים וכולם יודעים לתת הופעה מטורפת. הם פשוט לקחו את הקרקס הקלאסי והרגיל, הורידו את בע"ח עטפו אותו בתפאורה מודרנית וטכנולוגיה שלא הייתה בעבר ויצרו אותו מחדש. כל האלמנטים נשארו זהים אבל זה פשוט חוויה מעולם אחר. אנחנו היינו בהצגה החדשה שלהם Kurious. רק כדי שתקבלו טעימה מהאווירה הנה דוגמא 1 ודוגמא 2 שלא יהרסו לכם את המופע אבל יכניסו אתכם לאווירה ויעזרו להבין במה מדובר.

בשורה מעלנו הייתה ילדה בת 9-10 שפשוט הייתה רוב ההצגה עם פה פתוח (וזו לא מטאפורה) ובשורה לפנינו היה ילד בן 12-13 שלא הפסיק למחוא כפיים וכנראה זו חלק מהגדולה שלהם, הצגה שפונה לכל הגילאים וכולם בהתפעלות טוטאלית. הייתי מעלה המון תמונות אבל לצערי אסור להכניס מצלמה (וגם לשמחתי) אז תצטרכו להסתפק ברשת ובסרטונים מYOUTUBE שכמה שהם באמת מגניבים הם לא מתקרבים לדבר האמיתי.

נהנים בהפסקה

Park national d'Oka

אתם בטח שואלים מה קרה, התרגלנו לפוסט בשבוע במקרה הטוב ופתאום אנחנו מקבלים מתקפת פוסטים. אז לא , לא משעמם לי (טוב קצת אבל רק קצת), ועדיין לא חסרה לי עבודה במעבדה. פשוט הצטברו לי הרבה רעיונות וחוויות ואמרתי שיש לי שתי אופציות: או שאדחוף את הכל לפוסט אחד ארוך ומייגע, או שאמרח את זה קצת (מקווה שלא כמו מסטיק). הלכתי על אופציה ב'. ולכן אנסה לכתוב מעט, לשים הרבה תמונות שיעבירו את הרעיון וככה לא יוצר פקק של חוויות או רעיונות שיגרמו לי לוותר על דברים, או לחילופין להרגשת חובה וזה די יוציא את הכיף מכל הבלוג הזה לא? טוב אז אחרי ההקדמה "הקצרה" נחזור לפארק.

 

יצאנו לדרך

אז בניגוד לפוסטים הקודמים (MontSaint Hilaire וOmega Park) שפשוט שכרנו רכב ליומיים וניצלנו אותו כמו שצריך, הפעם זו הייתה התארגנות חפוזה ושכרנו רכב ליום. עשינו חישוב שאם ניקח תחבורה ציבורית זה יעלה כ$13 ויקח 3 שעות לכל כיוון, אבל אם נשכור רכב זה יקח רק 40 דקות נסיעה (לכל כיוון) ויוצא סה"כ 30$ ליום (בלי דלק) ואנחנו 4 (וצור), ולכן הרכב ניצח.

הם השליטים האמיתיים בעסק

עוד משהו ששיחק לטובתנו שאם שוכרים רכב במרכז העיר זה לוקח רק 15-20 דקות להגיע לחברת ההשכרה אבל חייבים להחזיר את הרכב עד 18:00 אחרת משלמים על עוד יום, אבל אם נוסעים לנמל-התעופה זה לוקח כשה לכל כיוון (לא עולה יותר כסף כי זה כלול במנוי מטרו) אבל אפשר לקחת את הרכב לילה לפני ולהחזיר אחרי 24 שעות (או לשלם 5 דולר לשעה איחור), שזה קריטי כי חוסך לחץ בבוקר ובחזור. בקיצור תרשמו את הטיפ הזה אם אתם מגיעים לפה.

הבטחתי פוסט קצר ופתאום אני פורש מניפסט שלם, כמו שגיל היה אומר "בקיצור", התארגנו זריז, שכרנו רכב והופ אנחנו ב7:30 בבוקר בדרך לPark Oka (הכותרת זה בצרפתית בשביל הרגשת האותנטיות). 8:15 אנחנו בפארק, אחרי שגיליתי שיש תחרות ריצה שם באותו יום (אם רק הייתי מביא בגדים מתאימים) וחשוב לא פחות אמרנו שלום לשליטים של הפארק – היתושים.

מדובר בפארק מאוד יפה, יש אגם גדול שבדרך חזור (המסלול הוא הלוך חזור)היה מפוצץ באנשים ששוחים, שטים בקייקים או סתם משתזפים. מהאגם נכנסים ליער מייפל כיפי והופ אתה בעוד אגם קטן. אבל למרות כל הפסטורליות היתושים פשוט הורגים אותך. מי שהולך לאגם הוא סוג של מזוכיסט. על התרסיס שקנינו (כזה שמיועד לתינוקות) היה כתוב לרסס פעם בשעתיים, אנחנו ריססנו כל חצי שעה ואם היה מותר הייתי שותה את החומר. בחורף הפארק משמש כאתר סקי וcross country ככה שבדרך הייתה בקתה שמיועדת לעצירת מנוחה לאנשים בחורף שיוכלו להתחמם, אנחנו נכנסנו כדי לברוח מהיתושים.

דמיינו שאתם הולכים בערפל כבד, טיפות מים מסביב, לחות כבדה שמרטיבה אתכם, עכשיו תחליפו את המים ביתושים אבל תשאירו את הרגשת ה"ללכת בתוך ענן" ככה חלקים לא קטנים הרגישו. מי שעוצר  היתושים כבר ימצאו אותו. לא פלא שהלכנו את המסלול בקצב כפול או משולש מהרגיל. מידי פעם נתקלנו ברוכב אופניים והתמלאנו קינאה על המהירות והעובדה שהוא אולי אוכל יתושים אבל לא נעקץ.

 

אזור הביצות

בחלקו השני של המסלול הגענו לסוג של ביצה קסומה שבאמת הייתה מדהימה, היה מגדל תצפית קטן, וטיילת עץ שנכנסת למרכזו של האגם ששם גם לא היו יתושים (איזו פריבילגיה) אבל הידיעה שצריך לחזור דרך היתושים הייתה מעיקה.

 אז אם אסכם את החוויה, פארק יפיפה: אגמים, ביצות, אזורים שלקוחים מהאחים גרים ובאותו זמן אזורים שמזכירים את חופי הכינרת. אם רק סימוני השבילים היו טובים יותר (בגלל הסקי יש אזורים עם סימונים מבלבלים), ואם רק לא היו יתושים זה היה מסלול מדהים.

אנקדוטה לסוף, אמרו לנו שיש שם גם חוף אחד שמוקדש לנודיסטים, כנראה זן של נודיסטים-מזוכיסטים כי עם כל היתושים אני הייתי רק רוצה לשים עוד שכבות.

גם צור רצה ללכת

Omega Park

חזירי בר

פארק אומגה או פארק OMG כפי שצריך לקרוא לו הוא אחד המקומות המגניבים שנתקלנו בהם בקנדה. אומנם להגיע לשם זה לא הדבר הכי קל ומצריך נסיעה של שעה וחצי-שעה ארבעים ממונטריאול (לכל כיוון כמובן) אבל זה לגמרי שווה את זה. שלהב ואני כבר עשינו ספארי אחד או שניים (למעשה 4-5) באפריקה וזה הדבר הכי קרוב שיש לספארי אמיתי.

קבצן מקומי

ישנם מספר אופציות לטיול בפארק (מפורטות באתר) בין אם יש לכם שעה וחצי, שעתיים, ארבע וחצי שעות או יום שלם (לכו על היום השלם !!!). רוב המסלול הוא ברכב כאשר נוסעים ממש לאט ככה שאפשר להושיב את הילדים על הברכיים מקדימה ככה הם יכולים להאכיל את האיילים והמוסים. כן שמעתם נכון במהלך הנסיעה יבוא לכם לרכב קבצנים על ארבע שישמחו לקבל גזר. למעשה פרט לחיות מסוימות מותר להאכיל את כל החיות בגזרים(אפילו מוכרים בכניסה אבל שווה להצטייד בבית מראש, פשוט זול יותר).

צור נהנה

אבא נהנה

פשוט נוסעים ברכב בין מערכות\אזורים שונים מהררי דרך מים למרעה והררי ורואים את החיות האופייניות אבל בניגוד לגן חיות או ספארי רגיל פה החיות באמת חופשיות. כלומר הדובים , הביזונים והזאבים במתחם יחסית סגור אבל שאר החיות יכולות ללכת ליער ולהעלם מתי שהן רוצות.  שטח המסלול רכבים הוא 12 ק"מ, שטח הפארק עצמו הוא עצום, כמו עיר קטנה. אם חיה באמת רוצה פרטיות, אף אחד לא ימצא אותה. הבעיה שאחרי 25 שנה הם התרגלו לבוא לבופה הגזרים של בני האדם (סוג של סימביוזה).

עוד חבר

ביזונים

ישנם מספר אזורים שבהם אפשר לעצור לצאת מהרכב לפיקניק, שירותים או סתם לשחק עם החיות. אחד מהם הוא אזור דמוי חווה שבו אפשר לנסוע על טרקטור או ללכת ברגל לחווה עם פינת ליטוף ואחלה גלידה.

לקראת סוף הסיור אחרי שנמאס מאיילים, מוס, ביזונים, חזירי-בר, אווזים, סנאים, בונים, IBEX, דביבונים וכד מגיעים לאזור "המסוכן" פה החיות קצת מוגבלות במתחם שלהם (עדיין הוא ממש גדול ולא רואים אפילו את כל הגבולות. פה נמצא את הדובים השחורים והזאבים הארקטיים. יש גם שועלים אבל הם מסתובבים חופשי במתחם אחר.

זאבים ארקטיים

בקיצור אם אתם מחפשים שילוב מושלם בין לראות חיות ולהרגיש קנדה, עם מסלולי הליכה קלילים, ואטרקציה מטורפת זה המקום בשבילכם, רק אל תשכחו את הגזרים.

Mont Saint Hilaire

השבוע סוף-סוף חזרנו קצת לטבע. השמש זורחת (למרות גשם במהלך השבוע) והגיע הזמן לטייל קצת בפארקים הנפלאים של קנדה. המטרה שבחרנו היא שמורת הטבע סיינט-הילארי, למה? כי היא סה"כ 40 דקות נסיעה ממונטריאול ואם ממש רוצים אפשר להגיע אליה בתחבורה ציבורית  (מתחנת Longueuil לוקחים קו 200 שמוריד אתכם כ5 ק"מ מהכניסה). אבל מכוון שרצינו לנסות להגיע למחרת לעוד אטרקציה (חכו לפוסט הבא) שכרנו כבר רכב. ומסתבר שזו הפעם השנייה שאני שוכר מאותו מקום אני לקוח מועדף ומקבל ביטוח ושדרוג חינם.

ככה מסתובב בכיף

וככה ביום שבת שמשית מצאנו את עצמנו אני שלהב וצור יחד עם זוג חברים זויה מאירן וקרל מגרמניה (זו לא התחלה של בדיחה) ומייקל שרצה לרכב לשם על האופנוע שלו (הלך לאיבוד ופגש אותנו רק בפסגה אחרי שהוא איחר בשעה, אבל הרווחנו אחלה שנ"צ) בדרכנו לפרק.

בפסגה הראשונה

השמורה שהייתה שייכת ל Andrew Hamilton Gault (שקנה אותה ב1913) נתרמה לאוניברסיטת McGill (לא קיבלתי הנחת סטודנט) כדי שזו תשמר אותו כסוג של ביוספרה(שמוכרת גם ע"י UNSCO). ד"א כשאני אומר שמורה אני מתכוון שלא בכולה אפשר לטייל, בחלק הקטן שכן מותר לטייל יש כ25 ק"מ של שבילים, זה כאילו מישהו היה מוריש לאוניברסיטת חיפה את חצי מהכרמל.

אוכל?

בכל מקרה מדובר בשמורה ממש חמודה של יערות עד שמכילה המון בע"ח (צריך להיות בשקט אחרת מפספסים). השבילים מסומנים ממש טוב עם צבעים ותזמון ככה שיש מסלולים מחצי שעה ועד שלוש שעות. אבל חשוב לא פחות , אפשר בקלות לשלב בין השבילים ולגוון את המסלולים. חלק מהמסלולים מובילים לאגם שהוא חלק מהשמורה וחלק מובילים לתצפיות (יש סה"כ 4).

הפסגה הירוקה

הפסגה האדומה

 בקיצור אם אתם באזור, מחפשים בילוי מרענן בטבע זה ההמלצה החמה שלי. הקטע היחיד שמבאס הוא שבעוד שאתם מרגישים מגלי ארצות ומטפסים את ההר, יחלפו על פניכם כמות לא מבוטלת של רצי-אולטרה שמשתמשים במסלולים כדי להתאמן לתחרויות השונות.

האגם בסוף \ התחלה