אתם בטח שואלים מה קרה, התרגלנו לפוסט בשבוע
במקרה הטוב ופתאום אנחנו מקבלים מתקפת פוסטים. אז לא , לא משעמם לי (טוב קצת אבל
רק קצת), ועדיין לא חסרה לי עבודה במעבדה. פשוט הצטברו לי הרבה רעיונות וחוויות
ואמרתי שיש לי שתי אופציות: או שאדחוף את הכל לפוסט אחד ארוך ומייגע, או שאמרח את זה קצת (מקווה שלא כמו מסטיק). הלכתי על
אופציה ב'. ולכן אנסה לכתוב מעט, לשים הרבה תמונות שיעבירו את הרעיון וככה לא יוצר
פקק של חוויות או רעיונות שיגרמו לי לוותר על דברים, או לחילופין להרגשת חובה וזה
די יוציא את הכיף מכל הבלוג הזה לא? טוב אז אחרי ההקדמה "הקצרה" נחזור
לפארק.
 |
| יצאנו לדרך |
אז בניגוד לפוסטים הקודמים (MontSaint Hilaire וOmega Park) שפשוט שכרנו רכב ליומיים וניצלנו אותו כמו שצריך, הפעם זו הייתה
התארגנות חפוזה ושכרנו רכב ליום. עשינו חישוב שאם ניקח תחבורה ציבורית זה יעלה
כ$13 ויקח 3 שעות לכל כיוון, אבל אם נשכור רכב זה יקח רק 40 דקות נסיעה (לכל
כיוון) ויוצא סה"כ 30$ ליום (בלי דלק) ואנחנו 4 (וצור), ולכן הרכב ניצח.
 |
| הם השליטים האמיתיים בעסק |
עוד משהו ששיחק לטובתנו שאם שוכרים רכב במרכז
העיר זה לוקח רק 15-20 דקות להגיע לחברת ההשכרה אבל חייבים להחזיר את הרכב עד
18:00 אחרת משלמים על עוד יום, אבל אם נוסעים לנמל-התעופה זה לוקח כשה לכל כיוון
(לא עולה יותר כסף כי זה כלול במנוי מטרו) אבל אפשר לקחת את הרכב לילה לפני
ולהחזיר אחרי 24 שעות (או לשלם 5 דולר לשעה איחור), שזה קריטי כי חוסך לחץ בבוקר
ובחזור. בקיצור תרשמו את הטיפ הזה אם אתם מגיעים לפה.
הבטחתי פוסט קצר ופתאום אני פורש מניפסט שלם,
כמו שגיל היה אומר "בקיצור", התארגנו זריז, שכרנו רכב והופ אנחנו ב7:30
בבוקר בדרך לPark Oka (הכותרת זה בצרפתית בשביל הרגשת האותנטיות). 8:15 אנחנו בפארק,
אחרי שגיליתי שיש תחרות ריצה שם באותו יום (אם רק הייתי מביא בגדים מתאימים) וחשוב
לא פחות אמרנו שלום לשליטים של הפארק – היתושים.
מדובר בפארק מאוד יפה, יש אגם גדול שבדרך חזור (המסלול
הוא הלוך חזור)היה מפוצץ באנשים ששוחים, שטים בקייקים או סתם משתזפים. מהאגם
נכנסים ליער מייפל כיפי והופ אתה בעוד אגם קטן. אבל למרות כל הפסטורליות היתושים
פשוט הורגים אותך. מי שהולך לאגם הוא סוג של מזוכיסט. על התרסיס שקנינו (כזה
שמיועד לתינוקות) היה כתוב לרסס פעם בשעתיים, אנחנו ריססנו כל חצי שעה ואם היה
מותר הייתי שותה את החומר. בחורף הפארק משמש כאתר סקי וcross country ככה שבדרך הייתה בקתה שמיועדת לעצירת מנוחה לאנשים בחורף שיוכלו
להתחמם, אנחנו נכנסנו כדי לברוח מהיתושים.
דמיינו שאתם הולכים בערפל כבד, טיפות מים
מסביב, לחות כבדה שמרטיבה אתכם, עכשיו תחליפו את המים ביתושים אבל תשאירו את הרגשת
ה"ללכת בתוך ענן" ככה חלקים לא קטנים הרגישו. מי שעוצר היתושים כבר ימצאו אותו. לא פלא שהלכנו את
המסלול בקצב כפול או משולש מהרגיל. מידי פעם נתקלנו ברוכב אופניים והתמלאנו קינאה
על המהירות והעובדה שהוא אולי אוכל יתושים אבל לא נעקץ.
 |
| אזור הביצות |
בחלקו השני של המסלול הגענו לסוג של ביצה קסומה
שבאמת הייתה מדהימה, היה מגדל תצפית קטן, וטיילת עץ שנכנסת למרכזו של האגם ששם גם
לא היו יתושים (איזו פריבילגיה) אבל הידיעה שצריך לחזור דרך היתושים הייתה מעיקה.
אנקדוטה לסוף, אמרו לנו שיש שם גם חוף אחד
שמוקדש לנודיסטים, כנראה זן של נודיסטים-מזוכיסטים כי עם כל היתושים אני הייתי רק
רוצה לשים עוד שכבות.
 |
| גם צור רצה ללכת |
איך שלהב וצור שרדו את היתןשים? השאר נראה מלהיב.
השבמחק