שבוע 5 - Restart

שבוע חמישי, וואו זה עובר ממש מהר. אומנם השבוע היה מאוד קצר כי הוא התחיל ביום שלישי (זוכרים פוסט קודם, פסחא וכל זה) אבל הוא היה ממש עמוס כאילו דחסו שבועיים בשבוע אחד. נתחיל הדברים היותר חשובים צור סוף סוף התחיל גן. למרות שהוא "נאבק" ביום שלישי שהוא אמור היה להתחיל היה לו חום (שיניים טוב שהן יוצאות אבל למה לא בגיל 10 למשל?) ואז ברביעי הוא החליט להתכסות בפריחה. אבל לא ניתן לדבר פעוט כזה לעצור אותנו, לקחנו אותו לרופא שאמר שזה לא מדבק והופ לגן (הגננת ממש בסדר היא אמרה שאם הרופא אמר שזה לא מדבק אז אין בעיה שנביא אותו) ולשמחתנו הוא השתלב ממש טוב ובינתיים (עברו שלושה ימים) אבל הוא ממש נהנה ושלהב ממש נהנית אפילו יותר. בזמן שצור משתלט לאט-לאט על הגן (ישראלי מזרח-תיכוני בגן מנומס מה לא ישתלט?) אני ושלהב חתמנו על חוזה וסוף-סוף יש לנו מקום משלנו, אומנם יש לנו דירה ענקית והיא חצי ריקה אבל זה רק אומר שלצור וללייזה יש מגרש משחקים גדול יותר.

הגימבורי החדש של צור ולייזה

היתרון בלהיות אורח במדינה היא שאין לך הרבה דברים, אומנם ירשנו ורכשנו מספר פריטים אבל ההובלה הייתה ממש פשוטה. הבחור המרוקאי ששכרתי לעזור לי להעביר את הדירה ממש התלהב מזה שאני עובד מהר ויעיל ושאל אותי אם יש לי כבר עבודה, כשאמרתי שאני עובד באוניברסיטה (לא אמרתי לו שאני בפוסט) הוא אמר לי שאם אני אי פעם ארצה לעשות כסף מהצד שאתקשר אליו והוא ישמח להעסיק אותי במובינג. החלום האמריקאי השלם – לעבור לאמריקה וישר להשתלב במובינג. תמיד ידעתי שכל הדוקטורט הזה היה כלי להגשמת המטרה האמיתית.

תמונה שהייתי חייב להכניס

אז זה היה החלק הבירוקרטי של השבוע ועכשיו לחלק הכיפי: להיות תייר. שלהב לקחה אותי להסתובב ברחוב St. Laurent  רחוב שהיא נתקלה בו בכל השיטוטים בעיר למצוא דירה וסתם להכיר את העיר. רחוב שמזכיר קצת את פלורנטין ועשוי מגיבוב של עסקים קטנים ומוזרים, חנויות יד שנייה והמון, אבל המון ציורי גרפיטי עצומים ומגניבים ונראה לי שהרחוב הזה יקבל פוסט משל עצמו בקרוב.

ציורים מדהימים, חכו בקרוב פוסט נפרד

מקום נוסף שגילינו היה מוזיאון Gervin לשעווה  שנמצא ב Eaton Center. המוזיאון לא גדול כמו חלק מהמקבילים שלו באירופה, וחצי מהגיבורים לא הכרנו כי הם כל מיני גיבורי תרבות קנדיים אבל רוב הבובות עשויות בצורה מדהימה עד רמת הזיפים. חוץ מזה יש אפשרות להצטלם עם אביזרים ליד חלק מהדמויות, בקיצור אחלה בילוי ליום גשום (ולצערנו רוב הסופ"ש היה גשום).

צור (איש האנדרואיד) בורח מאיש הiPhone המרושע

וכמובן שהשבוע צויין בישראל יום הזיכרון לשואה ולגבורה(הבנלאומי הוא ב27 לינואר), שזה היה די מוזר לראות מצד אחת את כל הכתבות וההכנות (לצד הביקורות והכתבות על צביעות שלטונית בהקשר ליום הזה) מהאתרים בארץ ומצד שני את חוסר ההתייחסות והשיגרה הרגילה כאן. לא שיש לי ביקורת כלפי הקנדים, הם לא מהמכחישים, הם מציינים את יום הזיכרון הבנלאומי ואפילו ישנו מוזיאון הנצחה במונטריאול סתם היה מוזר. ד"א סבין (שעובדת איתי) רצתה שנקפוץ איתם למוזיאון הרכבות Exporail שנמצא ליד מונטריאול, אנחנו ויתרנו ונפגשנו איתם בערב שצור ישחק עם הילדים שלה, רק אח"כ קלטתי שקיבלתי הזמנה מזוג גרמנים ללכת לבקר במוזיאון רכבות ביום השואה. חבל שתמר לא הייתה שם.

עם סבין קלרה ותיאו

טוב זה היה השבוע אולי נשמע קצר אבל בהחלט היה עמוס, בתקווה ששבוע הבא יהיה הרבה יותר יפה ונוכל גם לצאת קצת לטבע וכמובן כדי לסיים בחיוך הנה עוד תמונה של צור

ביי-ביי