למרות שהרגשתי חובה ללכת למעבדה לאמר שלום
לג'נין (הבוסית החדשה) היה לנו המון בירוקרטיה לטפל בה, אז שלחתי לג'נין מייל ואמרתי
שהיא בטוח תבין. אז איזו בירוקרטיה צריך לעשות אדם שעובר לשנה למדינה חדשה, במקרה
הזה קנדה? מסתבר שיש המון דברים קטנים שלא חשבתי עליהם מעולם או לקחתי אותם כמובן
מאליו. למזלנו הבירוקרטיה בקנדה עבדה ממש חלק, או שוב החיוך של צור זירז עניינים
אבל הנה רשימה של מה שהספקנו ביום הראשון:
א. להירשם
כתושבים ולקבל מספר ביטוח לאומי, שאותי זה הצחיק שקוראים לו פה SIN (Social Insurance Number)
ב. להירשם לביטוח
הבריאות הממשלתי החינם! כן, כן יחי הסוציאליזם ביטוח בריאות חינם אבל לוקח לו 3
חודשים להיכנס לתוקף ולכן נרשמנו גם לצלב הכחול (יש צלב אדום ויש צלב כחול ולנו יש
רק מגן דויד אחד) ל3 חודשים הראשונים.
ג. לפתוח
חשבון בנק ואפילו לקבל על המקום כרטיס Debit,
לקבל אשראי יותר מסובך כאן אבל זה יגיע כדי שדוד Ebay גם יבוא על סיפוקו
ד. להצטרף
לרשת פלאפון. מסתבר שמוכרי הפלאפונים הם אותו דבר בכל העולם, תמיד נותנים הרגשה שדופקים
אותך ועשו עליך קומבינה. ד"א בישראל אנחנו הרבה יותר מתקדמים מבחינת החבילות.
פה חבילה של שיחות ומסרונים חינם (רק בתוך קוויבק לא כל קנדה) וGB1 עולה כ45$ (אזור ה150 ₪) לחודש בניגוד ל10 ₪
בגולן. אבל לפחות שלהב קיבלה נקסוס 5 אדום ויפה ב100$ תמורת התחייבות לשנה.
מה נשאר לעשות ?
א. למצוא
דירה, כי אנחנו בדירה זמנית לחודש
ב. למצוא גן
לצור, שגם יש שם מישהו שמדבר אנגלית ! – משימה ששלהב פתרה ביום למחרת להפתעת כולם
כי יש פה אנשים שמחפשים חודשים מקום בגן, שלהב מצאה 3 מקומות תוך יומיים
ג. להתחיל
לעבוד – לא אמור להיות מסובך..אמרתי לעבוד לא להביא תוצאות...
אז זה היה היום הראשון חווית הבירוקרטיה בשלג, וכן כמעט הקפאנו את
צור, מסתבר שכמה שלא הלבשנו אותו, חליפת פליז לכל הגוף, זה לא היה מספיק. ביום
השני היינו קצת פחות יעילים, בעיקר כי ירד שלג ולא רצינו להסתובב עם צור בחוץ, וזה
הסתכם בהמון טלפונים של שלהב לגנים. כל פעם שהיא שאלה אם יש שם מישהו שמדבר אנגלית
וניתקו לה הבנו כמה המקום הזה יותר צרפתי מבריטי או יותר נכון כמה הצרפתית כאן
מהותית. למעשה יש חוק שכל מה שכתוב באנגלית יהיה כתוב גם בצרפתית רק שהצרפתית
חייבת להיות מעל האנגלית ובאותיות גדולות יותר או מודגשות...למישהו יש רגשי נחיתות
כנראה. וגולת הכותרת של היום השני קניות בסופר (צריך לצאת מהבית אפילו אם יורד
שלג).
 |
| יום סטנדרטי |
והנה כבר הגיע יום העבודה האחרון של השבוע, שישי, והגיע הזמן לאמר
שלום למעבדה לשמחתי הגעתי בדיוק לשעת הבייגל (שישי פעם בשבועים הפקולטה לכימיה
נפגשת לאכול בייגל עם שמנת ובגדול להשמין). האנשים במעבדה ממש נחמדים, גם הבוסית
אבל זהו נגמר השבוע ומגיש הסופ"ש הראשון בקנדה.
אני לא ארחיב את כל מה שעשינו בסופש (כי זה הסתכם בלקפוא בחוץ ולרבוץ
מול המחשב) אבל כן הלכנו לבקר במוזיאון Mccord, שוק איכרים(Atwater) וגולת הכותרת הBIODOME עם המשפחה של סבין. זה מתחם די מגניב, באזור המתחם האולימפי (איפה
שהייתה האולימפיאדה ב76), זה לא בדיוק גן חיות ולא בדיוק תצוגה זה משהו באמצע.
לקחו קומפלקס ענק וחילקו אותו לאזורי אקלים שונים החלק מג'ונגל (כמה טוב היה
להרגיש לחות תל-אביבית ואל תצטטו אותי אבל מינוס 10 ושלג זה גורם מקל) כולל קופים
ותוכים חופשיים במתחם, דרך אקווריום ענקי שהולכים דרכו, אזור חופי עם צבים ושחפים
וכמובן אזור ארקטי עם פנגויינים. צור בעיקר נהנה מהעובדה שהוא יכול לרוץ חופשי (כן
הוא התחיל ללכת ולרוץ) ולהציק לקלרה הבת של סבין (יש לו משהו עם ילדות מבוגרות).
 |
| סוף סוף הוא משחרר מרץ |
 |
| צור קצת בהלם |
וזהו ככה נגמר השבוע הקצר והעמוס הראשון בסופת שלגים (זה
בד"כ לא ככה הבטיחו לנו) וכמובן בהרבה ציפיות
תומר, אני אשלח תמונות של שמש[גלי קוראת לזה להיות פולניה]כדי להמיס קצת את השלג ולו וירטואלית
השבמחק