וואו השבוע הזה היה עמוס ואני מתכוון בצורה הטובה. בזמן שכל המשפחות בארץ היו כבר אחרי שירת הקושיות ומציאת האפיקומן אנחנו באיחור אופנתי של שבע שעות (תאשימו את
גריניץ לא אותנו) החלטנו לחגוג מיני-סדר משלנו. שלהב הכינה לי ולצור פסטה ברוטב בשר צבי(כי זה היה במבצע בסופר, ותכלס צבי זה טעים) ואני קניתי יין ומאפינס לקינוח (אמרנו שחגגנו ארוחת חג, לא התחייבנו על כשרה. וחוץ מזה אלוהים לא מסתכל לצד הזה של העולם יש לו מספיק בלאגן בישראל). בסוף הארוחה שילחנו את צור כמיטב המסורת לחפש את הביצים מהשוקולד. טוב לא באמת, הוא הלך להתקלח ולישון, אבל אני במעבדה מאוד אהבתי את הרעיון שיש המון שוקולד בפסחא (מעניין איזו חברת שוקולד הגתה את הרעיון הגאוני הזה ושטפה לכולם את המוח).
 |
| ביצת השוקולד הגדולה ביותר שראיתי |
מכוון שפסחא הנוצרי נופל די בסמיכות לפסח "שלנו", החלטנו לנצל את החופש ולקפוץ לטייל בQuebec City שאמורה להיות יפה(ואכן היא כזו). אז שכרנו רכב, מסתבר שלהיות ספונטני בחג זה יקר כי רוב הרכבים הושכרו והייתי צריך להגיע לסוכנויות של נמך-התעופה שלוקחות יותר מיסים, העמסנו את צור, לייזה וממתקים ויצאנו לדרך. כשהסתכלתי על המפה אמרתי "יאללה בקטנה" זה נראה כמו 30 דק נסיעה, 3 שעות אח"כ (ללא פקקים) הגענו ליעד(
מלון נהדר שגם מקבל כלבים). כנראה שאני צריך לצאת מהסקאלה של ישראל, וגם ככה אני לא חזק בניווטים (כן,כן WAZE הציל אותנו שנית). אז אני יכול להתחיל לבלבל את השכל על החופשה, שאכן הייתה גולת הכותרת. ביקרנו במפל
Montmorency שבשביל הקנדים הוא מפל בקטנה אבל אני דמיינתי איך שעה זרימה שלו לכינרת פותרת בעיות של שנה בישראל.
 |
| שלג או גשם לא נפסיק לטייל |
משם המשכנו לביקור בQuebec City שהיא ממש שונה ממונטריאול, רואים שיש לה הרבה יותר השפעה צרפתית. העיר העתיקה (המוקפת חומה) ממש מזכירה לי ערים שביקרתי בהן באירופה. כל כך אהבנו את העיר שגם למחרת אחרי ביקור בשמורה של התושבים המקוריים של האזור שבט
Wandake (שהיא ממש מעניין, שלהב בכלל התלהבה שזו הייתה תרבות שוויונית וגם הנשים צדו), חזרנו שוב לעיר.
 |
| על חומותיה של Quebec City |
ואז צמחה לצור יצאה לצור שן. אני חושב שהחופשה יכולה להתחלק לשני חלקים: לפני השן ואחרי השן. לפני אומנם צור הייה קצת עצבני (הוא חש את השן צומחת) אבל שיתף פעולה באופן כללי. אחרי השן צור היה מאוד עצבני, כאב לו והיה לו חום בלילות. ופה נתקלנו בבעיה: לצור היה חום, השעה חצות, אין לנו אקמולי\נובימול וגם מקלחת לא עוזרת. חיפשנו בית מרקחת שפועל 24 שעות ומסתבר שבאזור בית מרקחת שפתוח מאוחר הכוונה שהוא עד 22:00, חיפשנו באנגלית, חיפשנו בצרפתית אבל לא מצאנו כלום. דרך-אגב כששאלתי את הפקיד במלון הוא הפנה אותי לתחנת הדלק שהפנתה אותי בתורה למקדונלדס שאמר לי מצטער אין לי מושג איפה אפשר למצוא אקמולי. בלית ברירה לקחנו את צור לבית החולים הקרוב (תכלס קרוב, 3 דקות נסיעה) שם היו מאוד נחמדים, אפילו לא פתחו לצור תיק, עשו לו בדיקה זריזה ונתנו לנו Tylenol לתינוקות (תכלס Acetoaminophenol במינון נמוך יותר מה שמכונה בעברית אקמולי) ואפילו נתנו לנו מזרק מוכן למקרה ש...וככה חזרנו לישון. מכוון שצור היה חצי מעוך החלטנו במקום לעשות מסלול רגלי ללכת לבקר באי סמוך (
Ile d'Orleans) שמכיל כמה עיירות ממש כמו בסרטים, שלא לדבר על עוד חנות שוקולד ומבשלות סיידר. ומשם כמובן חתכנו הבייתה ליום של מנוחה רגע לפני שהשבוע הארוך של 4 ימים מתחיל.
 |
| צור ולייזה |
אז למרות השן הסוררת היה טיול די מגניב, רוב הפארקים היו עדיין לא פעילים כי השבילים מכוסי שלג אבל קיבלנו את הטעימה שלנו ועוד חודש כשהקיץ יבוא (ואשכח כמה זה מעצבן לנהוג 3 שעות) שום דבר לא יעצור בנינו לבין הטבע. אה כמעט שכחתי, גילינו את הכישרון המוזיקלי החבוי של צור
כאן או
כאן
 |
| פנורמה של מפלי Montmorency |
יופי שהצלחתם קצת לטייל. מאמינה שתשחזרו את הטיול+. מקווה שהשן תצא במהרה. וללא בעיות נוספות. נשיקות מניב ורום שצפו איתי בבלוג.
השבמחקכל הכבוד על התיעוד! עכשיו קראתי ברצף את הכל. מדהים שעבר חודש! נשיקות לצור וד"ש חם לשילהב
השבמחק